Haemangiosarcoma המנגיוסרקומה

המדובר בגידול ממאיר ביותר, שמקורו בשכבה הפנימית של דופן כלי הדם,

בשכבת האנדותל.

מקור המילה "המנגיוסרקומה" מיוונית.

Haema = דם,   angeio = כלי מעביר = כלי דם

sarc = בשר. מקורו במילה sarx. 

oma גידול = ‏ סרטן של רקמת חיבור גידול. 

הגידול נפוץ בכלבים. עשוי להגיע עד ל- 2% מכלל מקרי הסרטן. 

בחתולים ובאנשים הגידול נדיר יותר.

בבני אדם, בהשוואה - Angiosarcomas מופיע ב- 0.01%–0.1% מכלל מקרי הסרטן.

המחלה מתפרצת בכלבים בגלאים – 8-10 שנים. אם כי עלול להופיע גם בגילאים

צעירים יותר.

אין הבדל בשכיחות בין זכרים לנקבות. אך, המחלה נפוצה יותר בכלבים הגדולים.

בין הגזעים הרגישים – בוקסר, לברדור, רועה גרמני, דוברמן ווימרנר.

 

הגידול עשוי להופיע על פני איברים שונים בגוף.

האברים הרגישים ביותר  להתפחות גידול הינם – הטחול, הלב וכיס הלב, כבד,

ריאות, כליות, עור, עצם, חלל הפה, שרירים, שלפוחית השתן וקרום הבטן.

אחד הגידולים המרשימים ביותר שזוהו במרפאה

התפתח בצמוד לכליה וגודלו הגיע ל- 13*17 ס"מ.

גרורות נפוצות בגידול. מוקרן בתאי הגידול המקורי,

שהתפזרו עם זרם הדם או בעקבות קרע בטחול.

הגרורות נפוצות בריאות, סרעפת, אברי חלל הבטן

השונים, שריר שלד, קשרי למפה.

ולעיתים נדירות – גם למח ולעמוד השדרה.

לעיתים בשל מספר גרורות גדול, לא ניתן לאתר את הגידול המקורי.

סוגים נוספים של המנגיוסרקומה הינם –

המנגיוסרקומה של העור -  נדיר יותר. הכלבים הרגישים הינם בעלי עור בהיר ופרווה לבנה. גידול זה שכיח יותר בנקבות ויתכן כי חשיפה לשמש מעוררת את התהליך.

המגיוסרקומה של העצמות – מתפתח על פני הפריאוסט – רקמת החיבור

העוטפת את העצם.

ההיסטולוגיה של הגידול בעלת שלושה מופעים עיקריים – עשיר בכלי דם,

מורכב מחללים או גידול מוצק. בכל אחד מהמופעים יכולים להווצר בגידול

בכל רגע נתון, קרעים הגורמים לדימום לתוך חלל הבטן.

 

סימנים קליניים  - תלויים במיקום הגידול המקורי, בגודלו ובאם הגידול שלח

כבר גרורות.

בשלבים הראשוניים להתפתחות הגידול לא ניתן לראות שום ביטוי קליני

למחלה המקננת בגוף. עם התפתחות הגידול – הסימנים שיופיעו הינם כללים.

במקרה של גידול ראשוני בטחול -  נראה חולשה שיכולה להופיע לסירוגין(*)

או חולשה אקוטית שמתדרדרת להתמוטטות,

עקב דימום מהגידול.

הביטוי חיצוני לדימום הינו ריריות חיוורות.

כמו כן נראה –

קשיי נשימה (דיספניאה), חוסר תאבון,  הקאות, שלשולים וירידה במשקל.

בטן מוגדלת ונוקשה.

לרב הכלב מגיע למרפאה כמקרה חירום בשל קרע בגידול ודימום.

לצערנו ישנם המצבים העגומים, בהם מוצאים את הכלב מת, בעקבות דימום מאסיבי.

(*) – החולשה יכולה להעלם, במקרים בהם מופיע דימום זמני מהגידול שנפסק.

הדם נספג חזרה וייצור כדוריות הדם האדומות מתחדש.

במקרה של גידול ראשוני  בלב -  נראה התעלפויות, אטקסיה (חוסר קואורדינציה ),

ציאנוזיס (צבע כחול של הריריות), הפרעות קצב או סימנים המצביעים

על חסימה בזרימת הדם, כולל בצקת פריפאלית וקשיי נשימה.

עלול להופיע מוות פתאומי או מצבים של כשל לב.

במקרה של גידול ראשוני  בעור – יופיעו גושים כהים שבשלב מסוים מתחילים לדמם.

הגידולים מתפתחים בדר"כ בבטן. העור העוטף את הגידול בדר"כ מעובה ומכוייב.

במקרה של גידול ראשוני בעצמות –  נראה צליעה, כאב ונפיחות רקמות רכות.

 

אבחון - 

בדיקה פזיקאלית – לעיתים ניתן להרגיש את הגוש ואת הנוקשות בעת

מישוש הבטן.    

בדיקת דם – נראה אנמיה ותרומבוציטופניה (ירידה בכמות טסיות הדם *       

 .הדמיה – צילום בית החזה מאפשר בדיקת נוכחות גרורות ו/או הגדלה של הלב *       

          בבטן – רואים לעיתים מסה בעלת צפיפות של רקמה רכה במרכז הבטן.

          במקרי המנגיוסרקומה בעצם – נראה הרס של העצם עם תגובה של הפריאוסט.

*    אולטרסאונד – אמצעי טוב לאבחון גושים בטחול ובכבד ולאיתור גרורות והצטברות

          נוזלים בחלל הבטן.

*    * בדיקה היסטולוגית – המתבצעת מביופסיה מהאיבר הנגוע, לאחר שהוצא בניתוח.                         זהו האמצעי המדויק ביותר לאבחון המחלה 

 

הגורמים והמקור הגידול לא לגמרי ברורים.

ייתכן שקיים רכיב תורשתי.

גורמים סביבתיים יכולים להשפיע ג"כ – כמו לדוגמא חשיפה לקרינה מייננת

בכמויות גדולות.

גם המבנה הייחודי של כלי הדם הקטנים בטחול הכלב ואופן התמודדותם עם

גורמים מדבקים יכולים לתרום להתפתחות המחלה בשכיחות כזו גבוהה אצלם.

טיפול ופרוגנוזה

הטיפול המומלץ משלב הסרה כירורגית של הגידול, באם אפשרי וטיפול כימותרפי.

הניתוח הינו ניתוח מציל חיים העוצר את הדימום וגורם לתחושת הקלה, בשל

הקטנת הלחץ התוך ביטני.

המנגיוסרקומה בטחול

ממיינים את הגידול לרמות שונות:

דרגה 1 – הגידול נמצא בטחול ללא גרורות.

דרגה 2 – הטחול קרוע, עם או ללא מעורבות של בלוטות למפה בסביבה.

דרגה 3 – ישנם  גידולים מפושטים גדולים עם גרורות מרוחקות.

הפרוגנוזה – גרועה, בשל נטיית הגידול לפתח גרורות, כבר בשלבים הראשונים

של המחלה.

תוחלת החיים לאחר ניתוח הינה בממוצע 1-3 חודשים. רק כ-5% מהכלבים

עם המנגיוסרקומה יחיו יותר משנה לאחר הניתוח.

למרות שמדובר בתקופת זמן מאוד קצרה, היא בדרך כלל מאוד איכותית עבור

הכלב המטופל, כי ברגע שהדימום מפסק, הכלב לרוב מרגיש מצוין וכל סימני

המחלה נעלמים.

טיפול כימותרפי בלבד - יכול לעצור את הדימום מהגידול ולעיתים אף להקטין

את הגידול וזאת למשך תקופה של 1-3 חודשים. הטיפול הכימותרפי לאחר ניתוח,

מאט את קצב התפתחות הגרורות ומאפשר לרב חיים באיכות חיים טובה.

הטיפול המשולב מאריך את תוחלת החיים ל-6-8 חודשים בממוצע בכלבים

שאובחנו בדרגה 1 ו-כ-20% מהכלבים חיים יותר משנה.

המנגיוסרקומה בלב – רובם מתים או מורדמים לאחר האבחון, בשל שיעור

גרורות גבוה.

המנגיוסרקומה בעור – הגידול פחות אגרסיבי והפרוגנוזה טובה יותר. תוחלת

החיים הממוצעת עם ניתוח בלבד היא כשנתיים.

מסקנה – המנגיוסרקומה הינו גידול, ממאיר, קטלני  שמתפתח מהר. ברב המקרים, כבר בזמן האבחון או מיד לאחריו מתפתחות גרורות. גם אם הן לא נראות לעין בזמן הניתוח

שיטות הטיפול הקיימות כיום- בעלות יעילות מוגבלת.

על מנת להגדיל סיכויי ההישרדות – ההמלצה הטובה ביותר הינה אבחון מקיף מוקדם, שגם הוא לא מאפשר מקנה תעודת ביטוח, בשל הקצב המהיר של הגידול.   

באם ימצא גידול בטחול כממצא אקראי – ניתן לנתח ולהציל אולי חיים.

מרפאה וטרינרית m84

  • Facebook Social Icon
דוקטור שלומית פרנס וטרינרית