סוגי החיסונים וחשיבותם

העולם נמצא כעת במרוץ אינטנסיבי לפיתוח חיסון כנגד נגיף הקורונה.

כולנו מצפים (כך אני מאמינה) כי החיסון יפותח בהקדם ויהיה בעל יעילות גבוהה, ולטוח ארך, כך שלא יהיה צורך לחוזר עליו, כל שנה.

ומה קורה אצל חברנו על ארבע ?

הרבה פעמים אני נתקלת בגישה, של בעלי הכלבים והחתולים, כי החיסון מגן כנגד מחלות שהינן "מחלת גורים", ש"הכלב/החתול חוסן נגדה כשהיה גור ועתה אין צורך יותר. תודה" !

ישנם בעלי הכלבים המקפידים רק על חיסון סדיר כנגד כלבת, מכיוון שהדבר מחויב על פי חוק.

אבל – מדובר בגישה לא נכונה.

איך המחלות מתפשטות

תפוצת המחלות מושפעת מגורמים שונים, למשל:

1. תנאי הסביבה כמו טמפרטורה סביבתית, כמות משקעים.

2. נוכחות מעבירים (בעלי חיים שונים) היכולים לשאת את הפתוגנים.

3. עליה בצפיפות המחיה של ההולכים על ארבע. לדוגמא – בשל התרבות אוכלוסיית החתולים המשוטטים, נוסף חיסון לסדרת החיסונים המקובלת, הניתנים לגורי חתולים.

4. מוטציות - שינויים שהתפתחו בגורמי המחלה וגרמו לשינויים בתפוצתם.

5. "יבוא" - העברה של גורמי מחלה ממקום למקום.

כנגד חלק מגורמי המחלה המשמעותיים פותחו חיסונים.

החיסונים הקיימים שונים בתכונותיהם:

א. תרכיב חי מוחלש/ממוייר –

דוגמאות - החיסון נגד כלבלבת, פאנלויקופניה, פרוו ,אדנווירוס והרפס חתולים.

תוך כדי גידול הנגיף במעבדה, על תרבית רקמה, הוא עובר שינויים.

הנגיף, המתקבל, דומה חלקית לנגיף גורם המחלה המקורי, כך שבתגובה להזרקתו הוא מעורר את תגובת המערכת החיסונית, אך לא מעורר את המחלה עצמה.

יתרונו - תרכיב שכזה מעורר תגובה חזקה, יעילה וממושכת. בבעלי חיים

חסרונותיו –

1. הנגיף החי עלול להיות מופרש לסביבה ולפגוע באוכלוסיות בעלות מערכת חיסונית מוחלשת.

2. עלולות להיווצר מוטציות של הנגיף, כך שיחזור להיות אלים.

ב. תרכיב מומת –

דוגמאות – החיסון נגד לפטוספירה, כלבת לכלבים.

יתרונותיו –

1. לגורם המחלה המומת, אין אפשרות להתרבות.

2. בטוח לייצור, לא קיים הסיכון של חזרה לאלימות

חסרונותיו -

1. לעיתים קרובות יש צורך להוסיף אדג'וונט {חומר נלווה שמטרתו להגביר את התגובה החיסונית לאנטיגן (הנגיף המומת)}.

הרבה פעמים האדג'וונט מעורר תופעות לוואי לא רצויות.

2. בדר"כ יש צורך ביותר ממנה אחת כדי לגרום לזיכרון חיסוני יעיל.

ג. תרכיב רקומביננטי

דוגמאות – החיסון נגד כלבת לחתולים, כלבלבת.

התרכיב מיוצר בהנדסה גנטית – התרכיב מכיל רק חלקים של הפתוגן כמו חלבונים אימנוגניים (בדר"כ חלבוני המעטפת החיצונית).

התכונות האימונוגניות והיציבות של התרכיב תלויות בשיטת ההכנה שלו.

ד. טוקסואיד - (רעלן) שעבר טיפול תרמי או כימי, כך שאינו מסוגל ליצור הרעלה, אך התכונות האימנוגוניות שלו נשמרו.

לדוגמא – טטנוס, רעלנים של נחשים.

חסרון – התכונה האימונוגנית שלו חלשה, ולכן יש צורך במספר מנות חוזרות, כדי לעורר תגובה חיסונית יעילה.

לרוב יש צורך בתוספת אדג'וונט.

לבעלי הכלבים והחתולים חשוב לדעת - חלק מהמחלות שמקורן בידידנו על ארבע, עלולות לעבור גם אלינו (המחלות נקראות מחלות זאונוטיות).

המוכרות שבניהן – מחלת הכלבת ומחלת העכברת = לפטוספירה שחיווינו התפרצותיות שלה גם באזרורינו בשנים האחרונות.

אז כפי שניתן להבין – התמונה לא כ"כ פשוטה.

מעבר לסוגי התרכיבים השונים, קיימים גם הבדלים בין בעלי החיים השונים, בין הגזעים השונים, בין תנאי החיים - סביבה כפרית, לעומת סביבה עירונית, בין חתולים שיוצאים מן הבית, לאלו שכל הזמן נמצאים בתוך הבית,

הארגון העולמי לחיות מחמד מעדכן אחת לשנה – שנתיים את ההנחיות לחיסונים בהתאם לשינויים המתרחשים בתחום ובהתאם לסטטוס של בעל החיים.

לכן, חשוב להתייעץ במרפאה ולקבל תוכנית חיסונית מותאמת אישית.

חשוב לזכור שיותר קל למנוע מחלות, על ידי מתן חיסון, מאשר לטפל ברוב המחלות המוזכרות לעיל.