מחלת השעלת הינה אחת מעשר המחלות הקטלניות בעולם. המחלה פגעה במיליוני ילדים בעולם ואחד מתוך 1,500 חולים, נפטר.
הגורם למחלה הינו החיידק Bordetella Pertussis.
סימני המחלה אצלנו תקופת הדגירה, עד להופעת סימני המחלה הינה בממוצע 7-21 יום.
בתחילה – מופיעות נזלת והפרשה מהעיניים. בהמשך - התקפי שיעול קשים היכולים להמשך גם שבועות, גם לאחר העלמות החיידק מהגוף, וזאת בשל הנזק שנגרם למערכת הנשימה.
אצל תינוקות וילדים עלולים להופיע גם הקאות לאחר השיעול והפסקת נשימה.
סיבוכים אפשריים – דלקת ריאות, פרכוסים, דימומים במוח ובמערכת העיכול, שבירת צלעות ועוד.
טיפול - טיפול אנטיביוטי הניתן לאדם החולה ולכל בני משפחתו, גם אם לא מופיעים אצלם סימני מחלה.
מניעת המחלה אפשרית באמצעות חיסון. החיסון ניתן כיום לתינוקות וחזרה על החיסון מתבצעת בגילאי בית הספר.
החיסון המקובל כיום מבוסס על הרעלן המופרש ע"י חיידק השעלת. עם הזמן חלה ירידה ברמת הנוגדנים בגוף ובשל כך יש לחזור על החיסון.
ומה קורה אצל ידידנו על ארבע ?
כלבים
שעלת המכלאות - Kennel cough
פוגעת בכלבים בכל גיל.
מדבקת בכל עונות השנה.
המופע האופייני אצל כלבים הוא שיעול צורם, יבש והתקפי.
השיעול נמשך מספר שבועות.
עלולה להתפתח לדלקת ריאות.
עלולה להיות קטלנית בגורים ובכלבים מבוגרים.
שעלת המכלאות המופיעה בכלבים, נגרמת ע"י נגיפים וחיידקים שונים.
הגורם הנפוץ ביותר הינו החיידק - Bordetella bronchiseptica , השייך לאותה משפחה של חיידק השעלת בבני אדם.
בין הנגיפים מחוללי המחלה מצויים:
canine adenovirus
parainfluenza virus
canine distemper virus
החיסון המשושה, השגרתי – מקנה הגנה מפניהם.
ברוב המקרים מדובר בהדבקה משולבת, הן בחיידקים והן בווירוסים. ההדבקה ראשונית בווירוסים, הופכת את הכלבים רגישים יותר לפגיעת החיידק. כמו כן – הדבקה משולבת תתבטא בסימני מחלה חמורים יותר.
תקופת הדגירה- 3-10 ימים.
היכולת להדביק בעלי חיים אחרים המצויים בסביבת הכלב החולה, עשויה להמשך עד מספר שבועות לאחר ההחלמה, ואף 4 חודשים לאחר הופעת המחלה.
ניתן לראות הדבקה גבוהה יותר, במצבים של:
צפיפות גדולה - הקיימת במקומות כמו פנסיונים, מכלאות, תחרויות כלבים, שיעורי אילוף, דוג'ס סיטר, מספרות כלבים, מרפאות ובתי חולים ווטרינרים, הליכות יומיות, גינות כלבים ואפילו בין כלבים של שכנים.
תנאי אוורור לקוי, כמו התנאים המצויים במכלאות.
סביבה קרה.
סטרס (מתח) המשפיע לרעה על המערכת החיסונית של הכלב.
הסימנים הקליניים – גם אצל כלבים הסימן העיקרי הינו שיעול.
הפגיעה בדרכי הנשימה העליונות מתבטאת גם בנחרות, התעטשויות, נזלת, הפרשה מהעיניים, פליטות כיח והכלב נשמע כאילו נחנק. לעיתים נראה עליה מתונה בחום. לעיתים נראה ירידה בתאבון ובפעלתנות, בחילה או הקאות.
מדובר לרוב במחלה שאינה מסכנת חיים, למעט בגורים הקטנים, אצלם סימני המחלה חריפים יותר מאחר והמערכת החיסונים עדיין לא בשלה.
סיבוכים – דלקת ריאות.
אבחון – בדרך כלל ניתן להסתמך על הסימנים הקליניים וההיסטוריה של הכלב. ניתן לבצע גם תרבית מהאף, הגרון או קנה הנשימה.
טיפול – טיפול תרופתי כולל אנטיביוטיקה ובמידת הצורך תרופות נגד שיעול. במקרים של שיעול יבש וחזק- רצוי להחזיק את הכלב בסביבה לחה (באמצעות מכשיר האדים של התינוקות) ולהחליף את הקולר הרגיל, ברתמה, כדי לצמצם את הלחץ על הקנה ואת השיעול.
אם אתם חושבים שכלבכם חלה, מומלץ לבודד אותו מבעל חיים אחרים ולהגיע איתו למרפאה.
הטיפול התרופתי מאיץ את ההחלמה ומצמצם את הסימפטומים.
החלמה ברוב הכלבים תוך 3 שבועות, אם כי עשוי להמשך גם 6 שבועות בכלבים זקנים.
מניעה – גם אצל הכלבים, המניעה הטובה ביותר היא ע"י מתן חיסון מונע.
את החיסון יש לבצע 10 ימים לפני ההגעה של הכלב למקום ריכוז הכלבים, כגון פנסיון, תערוכה, גינת כלבים וכדומה, על מנת לבנות רמה נאותה של נוגדנים.
החיסון ניתן בהזלפה לתוך הנחיריים. החיסון הינו חיסון משולב נגד בורטדלה ופאראינפולאנזה. ניתן לתת אותו גם לגורים החל מגיל 3 שבועות וגם לכלבות הרות.
החיסון מקנה הגנה לפרק זמן של עד 12 חודשים. אם כי לעיתים יש לחזור על החיסון לאחר 6 חודשים.
בשל ריבוי הגורמים לשעלת המכלאות, לא ניתן להבטיח מניעה מלאה באמצעות החיסון.
תופעות הלוואי של החיסון נדירות. לעיתים יתפתחו שיעול או התעטשות בשעות הראשונות שלאחר החיסון. בשלבים אלה, הכלב עלול להדביק אחרים בסביבתו ולכן מומלץ למנוע חשיפה שלו לכלבים אחרים.
ומה באשר לבעלי חיים אחרים הבאים במגע עם כלבים?
חיידק זה פוגע במגוון בעלי חיים, כולל חתולים – שם גורם ל- cat flu, חזירים, ארנבות וסוסים.
חתולים
גם חתולים כאמור רגישים לחיידק הבורדטלה. חיידק זה, המועבר באמצעות אירוסול, הינו הגורם הראשוני למחלות נשימה בחתולים. גם כאן המחלה נפוצה יותר במקומות בהם ישנו ריכוז חתולים. ההדבקה יכולה להיות משולבת עם וירוסים כמו calicivirus ו- feline herpesvirus.
הסימנים הקליניים –
בחתולים בוגרים – הסימנים הקליניים לרוב מתונים. קיים שיעול, אם כי בולט הרבה פחות בהשוואה לכלבים. עשויים להופיע גם: התעטשויות, נזלת, הפרשות מהעיניים, אובדן תאבון, דכאון ועוד.
חתול עשוי להיות נשא של החיידק ולא להראות סימני מחלה.
הוא מפיץ את החיידק לסירוגין ולא תמיד ניתן לבודד את החיידק.
בחתלתולים הסימנים חמורים יותר. אצלם המחלה עשויה להתדרדר לדלקת ריאות ולעיתים אף למוות.
אבחון – לא ניתן לבצע אבחון על סמך הסימנים הקליניים, כיוון שהסימנים משותפים למחלות נשימה אחרות. אבחון מתבצע ע"י בידוד החיידק ממשטח גרון או מהאף.
טיפול – אנטיביוטיקה.
מניעה - גם כאן ניתן למנוע התפרצות המחלה ע"י חיסון.
לאחרונה הסתבר כיBordetella bronchiseptica עלול לפגוע גם בבני אדם!
במיוחד בבעלי מערכת חיסונית פגועה, כמו ילדים צעירים וחולים.
לסיכום - על מנת לצמצם את סכנת ההדבקות, חשוב להקפיד על שגרת חיסונים שנתית בצורה סדירה ועל מתן חיסון כנגד שעלת לקראת העברת הכלב לפנסיון או לסביבה לא מוכרת, גם בקיץ.