בודקים !
דלקות עור נגרמות בדרך כלל בשל נוכחות טפילים שונים: חיידקים, פטריות, פרעושים (ראה מאמר) אקריות (ראה מאמר דמודקס) או תגובה אלרגית.
דלקת עורית יכולה להופיע אצל גורים גם ללא שפעול של כל גורם חיצוני שהוא.
התופעה אומנם לא נפוצה, אך חשוב לזכור את דבר קיומה.
המדובר ב- Juvenile cellulitis. צלוליטיס הינה דלקת של שכבת התת עור. המדובר כאמור בדלקת סטרילית, הווה אומר – ללא כל גורם מדבק.
הגורם – לא ידוע. המדובר ככל הנראה במחלה אוטואימונית
הגזעים הרגישים יותר - גולדן רטריבר, לברדור, פוינטר וביגל. אם כי המחלה עלולה להתפרץ גם בכלבים מגזעים אחרים. עשוי להופיע בו זמנית בכמה גורים מאותו שגר, דבר המרמז על קיום רכיב גנטי.
המחלה מתפרצת לרב בגורים בני 1-6 חודשים. אם כי במקרים נדירים עלול לפגוע גם בכלבים בוגרים יותר.
כשדגמו את הנגעים ואת קשרי למפה הקרובים לא נמצאו חיידקים.
סימנים קליניים – בשלב הראשוני הפנים מתנפחים פתאום, כולל האף, שפתיים ועפעפיים.
בם בלוטות הלימפה הסבמנדיבולריות (של הלסת התחתונה) מתנפחות בצורה משמעותית, בדומה לחזרת (למי שזכור..) זה גם המקור לשם המחלה - puppy strangles (חנק).
לאחר 48 שעות, מופיעים פצעונים, חלקם מלאי מוגלה על השפתיים, אף וסביב העיניים. עשויה להיות מעורבות של אזורים נוספים בגוף - בטן, הרגלים, קצות האוזניים.
הנוזל המוגלתי המופרש על פני העור, נקרש ומופיעים גדלים. עשויה להתפתח גם דלקת אוזניים.
לעיתים מתפתח גם זיהום משני בשל חדירת חיידקים לעור, דרך הפצעים.
האזורים המודלקים כואבים אך לא מגרדים.
בכ- 50% מהגורים החולים תופיע פגיעה חמורה יותר, המתבטאת ב- חוסר תאבון, חום, כאבי פרקים, ירידה בפעלתנות ודכאון.
אבחון - סימן אופייני למחלה ( אם כי לא תמיד מופיע) הינו התנפחות בלוטות הלימפה הבסמנדיבולריות
אבחון מדויק אפשרי באמצעות בדיקות היסטולוגיות , הנלקחות הן מהפצעים והן מהמפרקים. בדגימות רואים דלקת סטרילית, המתבטאת בנוכחות צברים של מקרופאגים ונויטרופילים, ללא נוכחות של גורם טפילי כלשהוא.
הטיפול - סטרואידים במינון גבוה, עד להעלמות הסימנים הקליניים. התהליך נמשך בדרכ 2-4 שבועות.
לאחר החלמה, אין להפסיק את הטיפול בבת אחת, כיוון שאז עלולה להופיע חזרתיות של המחלה.
אם ישנן עדויות לזיהום חיידקי משני – יש להוסיף טיפול אנטיביוטי.
סיכויי ההחלמה – טובים. ברב המקרים ישנה החלמה מלאה.
Comments