לפטוספירוזיס = מחלת העכברת

אנחנו שקועים עכשיו בהתמודדות עם נגיף הקורונה, אך ישנה עוד "בעיה" קטנה, שלאחרונה שוב הרימה ראש – לפטוספירוזיס.

לפטוספירוזיס הינה מחלה זואונוטית רשומה – מחלה הפוגעת ביונקים רבים ובניהם גם האדם.

בכל שנה נדבקים במחלה קרוב למיליון איש, ברחבי העולם ושיעור התמותה הינה 6%.

מה קורה בארץ ?

התפרצויות חוזרות של המחלה בנחלי התצפון הופכים לאירועים שבשגרה וכבר לאזורנו הגיעה המחלה. במחצית הראשונה של שנת 2020, אובחנו כ- 30 חולים.

ומה קורה אצל ידידנו על ארבע?

הכלב נחשפים למחלה בשיעור גבוה יותר מהחתולים.

גורם המחלה הינו חיידק מסדרת הספירוכטה (חיידקים סלילוניים), חיידק בעל כושר תנועתה. החיידק מצוי בכל העולם ונפוץ במיוחד באזורים חמימים ולחים. בטמפרטורות קיצוניות – קרות מדי (שלג) או חמות ( מעל 50 מעלות) החיידק לא שורד.

קיימים 21 זנים (סרוברים) שונים. מתוכם – 9 זנים אלימים.

הסרוברים השונים אומנם מותאמים לבעלי חיים שונים, אך יתכן וסרובר המותאם לבעל חיים אחד, ידביק בעל חיים אחר.

כמו כן יתכן ובעל חיים אחד יהיה המאכסן הטבעי של מספר סרוברים. ויכולה להתרחש הדבקה במספר סרוברים בו זמנית.


מקורות ההדבקה

המאגר והמעביר העיקרי של המחלה בטבע הינם המכרסמים, המפיצים את החיידק בעיקר באמצעות שתן.

ההדבקה יכולה להיות ישירה – ע"י מגע עם בעלי חיים חולים ו/או עם הפרשותיהם.

ההדבקה יכולה להתרחש לדוגמא, בזמן נשיכה, בזמן הזדווגות. כמו כן האם יכולה את החיידק לעוברים שלה, דרך השליה.

דרך הדבקה נוספת הינה הדבקה עקיפה – דרך מים, קרקע או מזון המזוהמים בשתן בעלי חיים נגועים או נשאים. זוהי דרך ההדבקה הנפוצה ביותר.

הדבר עלול להתרחש אפילו בחצר הבית שלנו !

שלוליות מים עומדים המופיעות עם בוא הגשמים ומעיינות קטנים הינם מקורות הדבקה עיקריים. החיידק חודר גם דרך הפה וגם דרך העור. לכן – גם בעת שחיה במקורות מים מזוהמים, עלולים להדבק.

הסיכון גדל יותר אחרי אירועי גשמים מאסיביים. אנו רואים כי ככל שיש יותר ימי גשם, יש יותר כלבים עם תסמיני המחלה.

הזנים העיקריים הפוגעים בכלבים

ישנם שלושה זנים מרכזיים הפוגעים בכלסים:

canicola .L – גורם בדר"כ למחלה קלה

icterohaemorrhagiae .L–מופרשת ע"י חולדות. גורם למחלה קשה - פראקוטית ולעיתים מוות

ובשנים האחרונות הצטרף גם L. Pomona, האלים, המועבר ע"י חזירים.


סימנים קליניים בכלבים:

המחלה נפוצה יותר בכלבים מגזעים קטנים וצעירים.

בכלבים המחלה יכולה להופיע בעוצמות שונות:

* מחלה תת קלינית - ללא סימנים קליניים. אזי הם הופכים לנשאים שמפיצים את המחלה ומהווים סכנה לבעליהם .

* מחלה תת אקוטית - מופיעה מלה מתונה, החולפת מעצמה, גם ללא טיפול.

* מחלה אקוטית - מחלה חמורה שעלולה להתדרדר למוות.

תקופת הגירה נמשכת 4-15 ימים מההדבקה.

בשלב הראשון, הנמשך כשבוע, מופיעים: חום, כאב בטן, הקאות ובלוטות למפה מוגדלות.

עם הופעת נוגדנים, מופיעה החלמה מלאה או נסיגה של המחלה למשך מספר ימים.

השלב הכרוני של המחלה המאופיין בסימני מחלה קשים יותר:

חום גבוה

כאבי שרירים המתבטאים בחוסר רצון לזוז

קישיון הרגלים האחוריות המתבטא בהליכה נוקשה.

חולשה, חוסר תיאבון

הקאות שעשויות להיות דמיות

שלשול עם או בלי דם

Intosusption (השתפלות קטע מעיים לתוך קטע אחר. תופעה המופיעה גם בפרוו)

שתיה והשתנה מוגברים, דבר המרמז על כשל כליה.

סימנים נוירולוגיים, כמו עוויתות, רעידות ודכאון.

בשלבים מתקדמים יותר עלול להתדרדר לאצירת שתן.

פגיעה במערכת הנשימה, שתתבטא ב: קשיי נשימה, נשימה מהירה, שיעול, נזלת.

דימומים שיבואו לידי ביטוי בשטפי דם בחניכיים ובצהבת.

הגדלה של בלוטות הלמפה

מוות עלול להופיע ב- 5% מהכלבים החולים.


העברה מכלב לאדםאין אומנם עדויות מבוססות להדבקה ישירה מכלב לאדם. אבל – יש הרבה מקרים שגם הבעלים וגם הכלבים חלו.


אבחון המחלה הינו מורכב וממושך.

את החיידק עצמו ניתן לבודד מהצואה, רק מהשבוע ה2 למחלה.

בבדיקת שתן- רואים לעיתים קרובות: חלבון, דלקת, גבישים granular (מגורגרים) ולעיתים – דימום.

גם מבחנים סרולוגיים. – PCR - אותם ניתן לבצע בשתן או בדם, לא נותנים תשובה מלאה.

חיובית – יש לנו אבחנה. אבל – אם התשובה שלילית, עדיין לא ניתן לומר שאין הדבקה בנגיף.


טיפול:

בשל בעייתיות האבחון וחומרת המחלה, מומלץ להתחיל בטיפול, כבר ברגע שמתעורר חשד להדבקה, עוד לפני האבחון הסופי.

הטיפול הינו אנטיביוטיקה מתאימה במינון גבוה.


מניעה:

החוכמה הגדולה היא גם כאן - מניעה !

חשוב להמנע מחשיפה הן שלכם והן של בעלי החיים שלהם למקורות מים לא מטופלים שעלולים להיות מזוהמים.

וכמובן – לחסן את הכלב שלכם !

החיסונים החדשים מגנים הן כנגד המחלה עצמה והן כנגד הפצת המחלה. הם מכילים חיידקים מוחלשים של הסרוברים: פומונה קניקולה איקטרוהמורגיה ו- גריפוטיפוזה

החיסון כנגד לפטוספירה ניתן הן כחיסון בפני עצמו והן כחלק מהחיסון המשושה.

לאחר מתן מנת חיסון אחת מתקבלת הגנה של 80%.

כדי לקבל הגנה גובהה יותר – יש לתת חיסון נוסף (חיסון דחף) כעבור 4 שבועות.

יעילות החיסון פוחתת משמעותית לאחר שנה ולכן מומלץ לחזור על חיסון זה אחת לשנה.

כיוון שלא ברור אם חשיפה למחלה מעוררת תגובה חיסונית, מומלץ לחסן מדי שנה, גם את הכלבים שחלו. החיסון לכלבים אלה, מיד לאחר החלמה מהמחלה.

תגובות אנפליקטיות לחיסון נדירות. אבל – מופיעות בגזעים הקטנים, במיוחד ביורקשייר טרייר. כשהפסיקו לחסן אותם – היתה אצלם התפרצות לפטוספירה.


המחלה בחתולים ?

קיימים מעט מאוד דווחים על התפרצות המחלה בחתולים. לא ברור אם הדבר נובע מהעמידות הטבעית שלהם או בשל ההסתייגות שלהם ממים.

אבל – החתולים עלולים להדבק בעקבות אכילת מכרסמים נגועים.

בבדיקות שבוצעו, נמצאו אצלם נוגדנים ובבדיקות אולטרסאונד – נמצאו נזקים כלייתיים.

וכשביצעו בדיקות PCR לנוכחות לפטוספירה, בחתולים הסובלים מכשל כליה , נמצא כי 3 מתוך 4 , היו חיוביים ללפטוספירה.

והכי חשוב מבחינתנו – זו הידיעה שגם הם עלולים להוות מקור להדבקה. השתן הוא הכי מדבק !

כיום -אין חיסון לחתולים.

הדבקת האדם - יכולה להתרחש בכמה אופנים:

על ידי מגע עם שתן מזוהם מבעל חיים (או אדם) נגוע, אדמה מזוהמת, מזון מזוהם, באמצעות אירוסול או בעיקר - מים מזוהמים, כפי שקרה בשנים האחרונות בנחלי דרום הגולן - הסרובר שנמצא שם היה פומונה.

החיידק חודר דרך ריריות האף, הפה והעיניים ודרך חתכים קטנים בעור.

סימני המחלה באדם, דומים לאלו של הכלב:

תקופת הדגירה – 2-20 ימים.

המלחה מאופיינית ב- 2 שלבים:

השלב הראשון – השלב הספטי. נמשך 4-5 ימים. סימני המחלה דומים לשפעת. יופיעו - חום, כאבי ראש, דלקות עיניים, כאבי שרירים,

בהמשך - הרבה פעמים מופיע שיפור במצב הרפואי.

השלב השני - לאחר 2-3 שבועות. יופיעו: חולשה, כאבי שרירים חזקים, כאבי ראש. שיעול לא פרודוקטיבי , בחילה, הקאות, שלשול.

הסיבוכים, שעלולים להופיע: כשל כליה, דלקת בלחמית, דלקת בשריר הלב, דלקת קרום המח.

הנקודה הבעייתית - קשה להבדיל בינה לבין מחלות מדבקות אחרות.

סימן מאפיין ללפטוספירוזיס –הינה מעורבות העין. הדבר יכול להתבטא בשטף דם בלחמית או הפרשות מהעיניים!

סימנים פחות נפוצים –

כאבי פרקים, עצמות, כאב גרון, כאב בטן, פריחה בעור, קשיי נשימה.

עשוי הופיע כשל כליה שיתבטא במיעוט שתן וצהבת. כשל הכליה האקוטי עלול להתפתח בהמשך לכשל כליה כרוני.

דימומים באזורים שונים בגוף – ריאות, קרנית.

במקרים קשים מופיעה וסקוליטיס (דלקת בכלי הדם) עם נמק של הקצוות.

מופיעה תגובה אימונית.

ב- 10% מכלל החולים, מופיעה מחלה חמורה ואף תמותה.


לכן - חשוב להתחיל בטיפול מיידי, על מנת למנוע התדרדרות המחלה, דבר שעלול להוביל גם למוות.

2 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

צור/י קשר לתאום ביקור

טלפון

כתובתנו

אגוז 20 כוכב יאיר

שעות פתיחה

שעות עבודה

ימי ו' וערבי חג

09:00 - 16:00

ימי א' - ה'

09:30 - 19:30

יש לתאם תור מראש

ברשתות חברתיות

  • Instagram
וייז.png

© כל הזכויות שמורות לד"ר שלומית פרנס

%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%9C%20-%20%D7%A9%D7