שקים אנאליים או – למה הכלב גורר את הישבן על הרצפה

בעלי הכלבים חושבים, מעט תמיד, על תולעים.

אבל - לא תמיד זו הסיבה. הרבה פעמים הגורם להחלקה על הישבן, הינה בעיה שהתפתחה בשקים האנליים.

שקים אנאליים (בלוטות אנאליות) – הינן 2 בלוטות המצויות משני צידי פי הטבעת. בלוטות אלו קיימות גם לכלבים וגם לחתולים (גם בזכרים וגם בנקבות).

בדפנות השקים מיוצר נוזל מסריח, בעל ארומה אישית. המשמש כסמן לטריטוריה. לכן גם כלבים בוחנים ומרחרחים את הצואה של כלבים אחרים.


הנוזל מופרש מהשקים, דרך צנוריות צרות שפתחיהן מצויים משני צידי פי הטבעת.

שחרור הנוזל מתבצע באופן טבעי, באמצעות כווץ שרירים, בזמן מתן צואה או בשעת מתח נפשי.

כשהספינקטר (הסוגר) של פי הטבעת מתרחב, בזמן מתן צואה, נוצר לחץ על השקים, דבר המאפשר שחרור תוכנם.

כשתהליך התרוקנות הבלוטות לא מתרחש בצורה תקינה, יכולות להתעורר בעיות שונות.


בעיות בשקים האנאליים נפוצות מאוד בכלבים והרבה פחות בחתולים.

לכלבים הקטנים ולכלבים שמנים, נטיה גדולה יותר לפתח בעיות.

ישנן מגוון בעיות העלולות הקשורות לבלוטות:

1. חסימה בצינוריות הבלוטות.

החסימה מונעת הפרשת הנוזל וגורמת להצטברותו בשק. הצטברות הנוזלים בשק, תגרום להתנפחותו, דבר המעורר כאב בעת מתן צואה (אך לא רק...)


ישנם גורמים שונים האחראים להופעת החסימה:

א. דלקת בצינוריות, הגורמת להצרותה.

אחד הגורמים העיקריים להתפתחות דלקת שכזו הינו מרקם הצואה.

אם מרקם הצואה רך מדי או שחלו שינויים במרקם הצואה –

החיידקים המופרשים בדר"כ החוצה עם הצואה, מטפסים במעלה הצינורית ומגיעים לשקים.

ב. דלקות מעיים חוזרות, אלרגיה למזון.

בשני המקרים האחרונים, מתן צואה לא כרוך במאמץ שרירי מספק.

חזרתיות של הבעיה – גורמת להצטלקויות חוזרות של הצינורית, דבר המגדיל את תדירות הופעת הבעיה ( מעגל היזון חוזר שלילי).


2. דלקת בשקים האנאליים anal sacculitis - הצטברות נוזלים בתוך השקים, מהווה קרקע מזון מעולה לצמיחת חיידקים.

הדלקת עשויה להיות בשק אחד בלבד או בשניהם.

במקרה שהתפתחה דלקת, ההפרשה המופיעה בעקבות ניקוז השקים - נוזלית צהבהבה. לעיתים רואים דם או מוגלה.

החיידק הנפוץ ביותר - Proteus mirabilis – חיידק Gram-negative. נוכחותו תגרם להווצרות ריח אופייני.


3. אבצס בשק אנאלי (= מורסה = הצטברות מוגלה)עלול להתפתח בעקבות הדלקת.

המדובר בתהליך כואב מאוד, המלווה לעיתים בחום, חוסר תאבון והרגשה כללית רעה.

אם המורסה מתפוצצת, נראה נוזל ירקרק- צהוב או מוגלה מעורב עם דם, המופרש מהרקטום.

אם המורסה לא מטופלת, הזיהום עלול להתפשט ולגרום נזק לפי הטבעת ולרקטום.


4. קרע בשק - אבצס שנקרע יוצר פיסטולה דרך העור אשר גורם לבעל החיים כאב רב.


5. גידולים בשקים אנאליים – הגידולים עשויים להיות שפירים, או ממאירים.

אחד הגידולים הנפוצים – anal sac apocrine adenocarcinoma.

הבעיה נפוצה יותר בכלבים מבוגרים.

בבדיקה ניתן לעיתים ניתן להרגיש כי השקים האנאליים מוצקים ו/או מוגדלים.

הרבה פעמים האבחון מתבצע לאחר שהופיעו כבר סימני משנה בעקבות התפתחות היפרקלצמיה (עליה ברמת הסידן בדם) – שתיה והשתנה מרובים.

אבחון ודאי – באמצעות ביופסיה.

יש לבדוק אם קיימות מטסטזות (גרורות).

איך יודעים שיש בעיה ?

מדובר בתהליך המעורר כאב ואי נוחות!

אז כאמור – הביטויים הנפוצים ביותר הינם גרירת הישבן על הקרקע, ליקוק מאסיבי של האזור, נשיכת אזור בסיס הזנב, קושי במתן צואה.

ראיתי גם מקרים כמו במקרה של פונץ – צליעה ואף – הרגשה כללית רעה – הכלב הפסיק לאכול ולהגיב (הכלב של אורית).

אם השקים נקרעים – רואים נזילה של הפרשה דמית/דלקתית מהרקטום.

האבחון מתבצע – באמצעות בדיקה רטקלית

.

אז מה עושים ?

לאחר בדיקה ע"י רופא וטרינר ואבחון הבעיה:

א. במקרים של חסימה פשוטה - לחיצה לריקון הבלוטות.

ב. במקרים חוזרים ונשנים

· לעיתים יש צורך בריקון ידני אחת לפרק זמן מסוים.

· באם הגורם לבעיה הינה צואה רכה - יש להוסיף סיבים לתזונה, כך שהצואה תהיה מוצקה. שינוי מרקם הצואה, יגביר את הלחץ על השקים ויקל על ריקונם.

ניתוח להוצאת הבלוטות – מתבצע במקרים בהם ישנה חזרתיות רבה של התופעה או שהתהליך מלווה בכאבים חזקים.

המדובר בניתוח עדין !

ולעיתים מופיעה לאחר הניתוח – אי שליטה על מתן צואה למשך 1-3 שבועות.

זאת משום שהעצבים השולטים על הספינקטר של פי הטבעת, עוברים בצמוד לשקים האנליים ולעיתים, כשהדלקת עמוקה – פוגעים בשרירים.

ברב המקרים, התופעה חולפת ללא טיפול. אך - לעיתים – התופעה עלולה להיות בלתי הפיכה.

ג. במקרים חמורים

יש צורך לבצע שטיפה של הבלוטה, דבר המתבצע בהרדמה.

טיפול אנטיביוטי – clindamycin.

משככי כאבים, למשך מס' ימים, עד שהנפיחות והדלקת נרגעים.

ד. במקרה של אבצסים – יש לעשות קומפרסים חמים בשילוב טיפול אנטיביוטי.

ה. במקרה של גידול – יש לאבחן קודם כל האם מדובר בגידול שפיר או ממאיר .

באם המדובר בגידול ללא גרורות, ניתן להסיר כירורגית את השקים.

יש לקחת בחשבון כי בעקבות הגידול והניתוח עלולה להיות פגיעה באנוס וחוסר שליטה על צרכים לאחריו.

ובאם ההסרה אינה מלאה, מומלץ לשקול טיפול כימותרפי.


אם ההפרשה בתעלה נוקשה- ניתן להזריק סליין או חומר מסכך לתוך השקים.

לעשות Hot compresses כל 8-12 שעות, למשך 15-20 דקות יקל על אבצסים.

במקרה של אבצסים – להניח קומפרסים חמים, כל 8-12 שעות למשך 15-20 דקות. להמשיך בשטיפות שבועיות, בשילוב עם אנטיביוטיקה ופרדניזון.


ישנן כמה סיבות לכך שהכלב "יחליק" - “scoot” על ישבנו. אבל הסיבה העיקרית הינה ריקון הכלב לרוקן את השקים.

5 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

FIP - Coronavirus Feline - קורונה בחתולים

משפחת נגיפי הקורונה כוללת כ- 40 זנים. רובם לא אלימים (לא מעוררים מחלה). החתול רגיש ל Coronavirus Feline - נגיף הקורונה הספציפי לחתולים. הנגיף נפוץ מאוד בין החתולים. בגרמניה ב-90% מהחתולים שחיו בחתול

צור/י קשר לתאום ביקור

טלפון

כתובתנו

אגוז 20 כוכב יאיר

שעות פתיחה

שעות עבודה

ימי ו' וערבי חג

09:00 - 16:00

ימי א' - ה'

09:30 - 19:30

יש לתאם תור מראש

ברשתות חברתיות

  • Instagram
וייז.png

© כל הזכויות שמורות לד"ר שלומית פרנס

%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%9C%20-%20%D7%A9%D7