משפחת נגיפי הקורונה כוללת כ- 40 זנים. רובם לא אלימים (לא מעוררים מחלה).
החתול רגיש ל Coronavirus Feline - נגיף הקורונה הספציפי לחתולים.
הנגיף נפוץ מאוד בין החתולים. בגרמניה ב-90% מהחתולים שחיו בחתוליות, נמצאו נוגדנים לקורונה. הדבר מצביע על הדבקה בנגיף בשלב כלשהו בחייהם.
רב זני הקורונה המדבקים חתולים, מתרבים בתאי המעי ואינם אלימים. רב החתולים שנדבקו לא יראו ששום סימן למחלה, או לכל היותר – ישלשלו במשך מספר ימים.
חתולים אלה יפרישו את הנגיף גם ברוק וגם בצואה.
הנגיף מחזיק מעמד 7 שבועות בסביבה.
(לגבי הנגיף הגורם ל- covid 19 הידועה לשמצה- לא ברור כמה זמן שורד בסביבה החיצונית.
לדברי ארגון הבריאות הבינלאומי – בין מס' שעות למספר ימים.)
נחזור לחתולים –
ב- 5-10% מהחתולים שנדבקו, תתפתח מחלה בשם FIP = Feline Infectious Peritonitis.
איך חל השינוי ?
מחלת ה- FIP מתפרצת בעקבות מוטציה המתרחשת ב- 3 גנים. המוטציה גורמת לכך שהנגיף לא יכול לחדור לתאי המעי. הנגיף נשאר בחלל המעי, נבלע ע"י המקרופאג'ים (תא בלען =פגוציט) ומתרבה בתוכם. המקרופאגים מפיצים את הנגיף בכל הגוף. הנגיף רותם למעשה את המערכת החיסונית לטובתו, (במקום שתלחם בו) !
התפשטות הנגיף באמצעות המקרופאגים גורם לדלקת בכלי הדם (וסקוליטיס ) וברקמות סביבם (perivasculitis). התגובה הזו היא שמעוררת את המחלה.
הדלקת מתפתחת בדר"כ בבטן, כליה או מח.
נקודה חשובה למחשבה - המחלה יכולה להופיע אפילו שנים לאחר ההדבקה.
למה רק חלק מהחתולים מפתחים FIP ?
הסיכון לחתול לפתח את המחלה גדל משמעותית במקרים של:
1. ריכוזי חתולים – יכול להיות בכל בית/בית גידול וכו' שיש בו 5 חתולים ומעלה.
בבית ובו חתול בודד, הסיכוי להתפתחות ה-PIV יורד ל-0.1-1%.
2. רגישות תורשתית לפתח את המחלה. ישנם גזעיים מסוימים הרגישים יותר למחלה. כנראה בשל הקומפלקס שנוצר בין הנגיף לאנטיגנים של החתול.
3. עמידות המערכת החיסונית של החתול.
4. גיל החתול – המחלה מתפרצת בדר"כ בחתולים צעירים, (אם כי יכול להופיע גם בחתולים בוגרים, אפילו שנים לאחר ההדבקה).
5. כמות ואלימות הנגיף.
מדוע ?
הפרשת הנגיף בצואה מתגברת בזמןstress – מעבר לסביבה חדשה, צפיפות, מטרד רעש, מחלות רקע אחרות.
למה בצעירים ?
חתולים צעירים מפרישים רמות גבוהות יותר של הנגיף בצואה, דבר המגדיל את הסיכון להדבקה.
למה קיימת התפרצות בבתים בהם יש הרבה חתולים ?
במקומות ריכוז חתולים - קצב ההדבקה החוזרת מהיר.
ההכפלות רבות של הנגיף, מעלת את הסבירות להתפתחות מוטציה.
איך משפיעה עמידות המערכת החיסונית של החתול על התפתחות מחלה ?
הסיכוי להתפתחות מוטציה בנגיפים, עולה משמעותית בעת הדבקה בו זמנית ב-מחלות אחרות.
סימני המחלה
תקופת הדגירה, עד להופעת סימני המחלה, משתנה.
סימניה יכולים להופיע בפתאומיות, כיוון שלחתולים כשרון מדהים להסתיר את הבעיות הרפואיות שלהם, עד שמגיעים לנקודת משבר.
בתחילה - סימני המחלה כלליים ביותר ולא מובהקים. לדוגמא - חוסר תאבון, ירידה במשקל, דכאון, פרווה עלובה וחום.
חלק מסימנים אלה מזכירים את הסימנים מופיעים בבני אדם -
סימני מערכת הנשימה העליונה = התעטשויות, דימוע, נזלת.
סימני פגיעה במע' העיכול – בעיקר שלשול.
פגיעה במערכת העצבים המרכזית -
FIP הינה המחלה הזיהומית העיקרית הגורמת לפגיעה במערכת העצבים בחתולים כ-50% מכלל הדלקות
הביטוי – חוסר קואורדינציה, חולשת שרירים, רגישות יתר לכאב, פגיעה בעצבי הפנים, שינויים במצב המנטלי, עוויתות. לעיתים יופיעו גם שינויים בעיניים – גודל אישונים לא אחיד, דימום ברשתית, דלקת.
כשהנגיף מגיע למח – סיכויי ההישרדות נמוכים ביותר. המוות מופיע בממוצע – 8 ימים לאחר הופעת הסימנים הראשונים.
בעבר היתה חלוקה בין צורה יבשה, בה מופיעות מורסות באיזורי הגוף השונים, לבין הצורה הרטובה של המחלה, בה ישנה הצטברות נוזלים דלקתיים בחלל הגוף השונים. כיום הבינו כי המדובר בשלבים שונים של המחלה.
עם התקדמות המחלה, ישנה החמרה בביטוי המחלה, זאת במשך כמה שבועות, עד למוות.
אבחון
גם כאן אנחנו נתקלים בבעיה.
בדיקה סרולוגית - רב הבדיקות לגורמי מחלה נגיפיים, הינה באמצעות בדיקת רמת הנוגדנים. במקרה הזה – רמת נוגדנים גבוהה תצביע על כך שהיתה הדבקה בנגיף הקורונה, אך לא ניתן יהיה לוודא כי אכן מדובר ב- FIP .זאת כיוון שנוכחות נוגדנים מציעה על חשיפה לנגיף. לאו דווקא על מחלה פעילה. כמו כן – רק ב- 10% ממקרי ה- FIP יתפתחו נוגדנים.
בדיקת דם כללית – ממצאים לא ספציפיים.
הרבה פעמים האבחון מתבצע על סמך ההיסטוריה של החתול והסימנים הקליניים. * נוכחות הנגיף במקרופאגים באמצעות צביעה אימונוהיסטוכימית הינה שיטת האבחון המדויקת ביותר, אם כי הדבר מהווה אתגר.
ניתן למצוא את הנגיף גם באמצעות FNA מבלוטות למפה ובהפרשות. לא ניתן למצוא אותו בדם !
חיסון קיים חיסון אך יעילותו שנויה במחלוקת. לכן, לא מומלץ להשתמש בו.
טיפול לאחרונה, החלו בטיפולים ניסיוניים, שעדיין לא קבלו את אישור הFDA .
תוצאות ראשוניות לטיפול – מרשימות, אם כי הדרך עוד ארוכה לדעת מה השפעת הטיפול לאורך זמן.
במקרים הקשים ניתן טיפול תומך, הכולל – הזנה, ניקוז ההפרשות, טיפול אנטיביוטי, וטיפול בסטרואידים.
מניעה
לא ניתן להמנע מהדבקה בקורונה. החוכמה היא להמנע מהתפתחות FIP.
זאת ניתן לעשות ע"י צמצום גורמי הסיכון.
הנקודה החשובה היא שמירה על ההיגיינה:
חשוב לשמור על ניקיון כלי האוכל והמים.
לדאוג לארגז חול נפרד לכל חתול ולהרחיק את ארגז הצרכים מכלי האוכל והמים.
יש לפנות את הצואה לפחות פעם ביום.
חשוב למנוע צפיפות חתולים ולהפחית את רמת הסטרס שהחתולים מצויים בה.
יש לדאוג למזון איכותי.
לשמור על החתול בריא כמה שיותר. לצמצם חשיפה לגורמי מחלה שונים, ולהקפיד על מתן חיסונים בצורה סדירה.
ומה באשר לחתולי הרחוב- נקודת אור קטנה.
רמת ההדבקה שלהם נמוכה, כיוון שלא מחרבנים באותו מקום.
אין בעיה גם עם תחנות האכלה, כיוון שההדבקה היא באמצעות הצואה.
אותם חתולי רחוב, ברגע שמצופפים אותם בבתי מחסה – נדבקים.