מט
מטרת החיסונים
החיסונים מכילים את גורמי המחלה (נגיף או חיידק) לאחר שעברו עיבוד מתאים (ניתן לקרוא בהרחבה – סוגי החיסונים וחשיבותם)
החיסון מעורר את המערכת החיסונית לפעולה – ובתגובה ייווצרו בגוף נוגדנים כנגד גורמי המחלה, אך לא תתפתח המחלה עצמה.
רמת הנוגדנים המתפתחת בגוף, בעקבות החיסון, יורדת עם הזמן ומעבר לנקודה קריטית, הגוף אינו מחוסן יותר כנגד אותו מחולל מחלה. לכן יש צורך לחזור על החיסון בתדירות המומלצת ע"י יצרן תרכיב החיסון ובהתאם להמלצות ועדה בינלאומית העוסקת בנושא.
לחיסון חשיבות מעבר להשפעתו על בעל החיים עצמו. חיסון מסודר מקנה גם שיפור המצב האימוני של ה"עדר" (כל בעלי החיים שבסביבה) ומאפשר צמצום התפרצויות מחלות מדבקות.
מתי לחסן
גור המגיח לעולם, מגיע עם נוגדנים אמהיים שהועברו אליו באמצעות השליה ובמהלך 24 השעות הראשונות לחייו, עם חלב האם. רמת נוגדנים זו יורדת עם הזמן.
מועד ביצוע החיסון הראשון לגור משתנה בהתאם לחיסון הניתן ונע בין הגילאים 4-6 שבועות לכלב ובגיל
החיסונים ניתנים לגורים בהפרשים של 3-4 שבועות עד שהגור מגיע לגיל 4 חודשים.
החיסונים לבוגרים – ניתנים אחת לשנה.
מתי לא לחסן
כלב או חתול חולים אין לחסן, כיוון שהדבר עלול להפעיל עומס יתר על המערכת החיסונית שלו ולהזיק לבריאותו.
גור שזה עתה אומץ – מומלץ להמתין מספר ימים, על מנת לוודא כי הוא בריא, בטרם יחוסן.
כלבים הרגישים לחיסון זה או אחר – יש להתייעץ עם הרופא הוטרינר בטרם ביצוע החיסון.
תופעות לוואי
לעיתים, הכלבים והחתולים סובלים מתופעות הלוואי של החיסון.
בין תופעות הלוואי הנפוצות – חום, עייפות חולשה, חוסר תאבון.
לרוב, תופעות הלוואי חולפות בתוך פרק זמן קצר, ללא צורך בטיפול.
באם מופיעות הקאות, תגובה אלרגית כלשהיא, או שהסימנים אינם חולפים – יש ליצור קשר עם המרפאה.
חיסוני כלבים
חיסון פרוו - החיסון מגן כנגד מחלת הפרוו בלבד.
נגיף הפרוו גורם למחלה קשה הפוגעת בעיקר בגורים.
סימני המחלה – הקאות מרובות, שלשולים קשים לעיתים דמיים, חום גבוה, חוסר תאבון, התייבשות וחולשה כללית.
הנגיף מועבר ע"י מגע עם הפרשות של כלב חולה- קיא או צואה והוא עמיד בתאני הסביבה למשך 4 חודשים.
ניתן לגורים בני 4 שבועות מומלץ ביותר לבתי גידול, בהם מצויים גורים רבים ולגזעים הרגישים למחלה – פינצר, דוברמן, פיט בול ורוטלווילר.
חיסון משושה - החיסון מקנה הגנה כנגד המחלות הבאות: פרוו, כלבלבת, לפטוספירה (עכברת), פאראאינפולניאנזה, דלקת כבד נגיפית. כל אלו הינן מחלות קטלניות.
החיסון ניתן לראשונה בגיל 6 שבועות. לגורי כלבים יש לתת סדרת חיסונים במרווחים של 3-4 שבועות. את החיסון האחרון בסדרה מומלץ לתת בגיל 4 חודשים.
לכלב בוגר, החיסון ניתן אחת לשנה.
כלבלבת – הינה מחלה נגיפית הפוגעת במערכת הנשימה, מערכת העצבים ומערכת העיכול.
סימני המחלה – חום, שיעול, הפרשות מהעיניים ומהאף, הקאות, שלשלולים, חוסר תאבון, פגיעה בהתפתחות תקינה של השיניים ועוויתות.
סימני פגיעה עצבית יכולים להתפרץ בגיל מבוגר.
הנגיף מועבר ע"י מגע ישיר עם חיה חולה, או הפרשות שלו – אירוסול, שתן או צואה.
לפטוספירה – הגורם מחלה הינה חיידק.
המדובר במחלה זאונוטית – העלולה להדביק גם בני אדם !
סימני המחלה – חום, הקאות, שלשולים, דלקת עיניים, פגיעה בכבד ובכליה, שיתבטאו לעיתים בצהבת, חוסר תאבון וחולשה.
החיידק מועבר ע"י מגע עם הפרשות בעלי חיים חולים, בעיקר בנקודות אליהן מגיעות החיות לשתות (שלוליות, בריכות , נחלים ועד).
החיסונים החדשים מגנים כנגד 4 זנים שונים של החיידק.
כיוון שמהדובר במתן חיידקים מומתים, יעילות התגובה החיסונית של הגוף נחלשת ויש לחזור על חיסון זה אחת שלנה.
פאראאינפולניאנזה – הגורם מחלה הינה נגיף. הוא מהווה אחד הגורמים העיקריים למחלת "שעלת המכלאות"
סימני המחלה – שיעול, חוסר תאבון, הפרשות מהעיניים והאף ודכאון.
הנגיף מועבר ע"י אירוסול ונפוץ במיוחד במקומות בהם הכלבים מתרכזים – מכלאות, כלביות ועוד.
דלקת כבד נגיפית – הגורם מחלה הינה נגיף אדנו.
סימני המחלה – חום גבוה, חוסר תאבון, הקאות, שלשול, כאבי בט, דימומים, בשל הפגיעה בכבד ודכאון.
הנגיף מועבר ע"י מגע עם חיות נגועות או הפרשותיהן
חיסון כלבת – החיסון מחוייב על פי חוק, לכל כלב החל מגיל 3 חודשים. ניתן אחת לשנה, פרט למקרים חריגים.
הגורם למחלה הינו נגיף העלול לפגוע בכל היונקים.
הנגיף פוגע במערכת העצבים המרכזית. בין סימני המחלה – שינוי באופי החיה – חיות בר לא מפחות מהאדם ומתקרבות אלינו. הכלב עלול לגלות פעלתנות יתר, כולל נשיכות, תוקפנות, רגישות יתר לרעש ובסופו של דבר - שיתוק ולמוות בייסורים.
הנגיף מועבר במגע ישיר עם בעל חיים חולה – אם על ידי נשיכה או אם עי ליקוק.
חיסון שעלת - שעלת המכלאות הינה מחלה הנגרמת ע"י נגיפים וחיידקים שונים. החיידק Bordetella Bronchiseptica הינו החיידק הנפוץ ביותר. כלבים המצויים בצפיפות גדולה, במקומות כמו תחרויות כלבים, פנסיונים ומכלאות, עלולים להדבק ולכן מומלץ כי יקבלו חיסון מונע טרם הגעתם למקומות אלו. יש לבצע את החיסון 10 ימים לפני ההגעה של הכלב לנקודת ריכוז הכלבים, על מנת לבנות רמה נאותה של נוגדנים.
החיסון יעיל למשך חצי שנה, ובמידה והכלב מיועד להגיע לאתר ריכוז כלבים, יש לחזור על החיסון.
חיסון תולעת הפארק - ספירוצרקה לופי, או בשמה העממי – תולעת הפארק, הינה תולעת הגורמת לנזקים נרחבים בגופו של הכלב, במהלך נדידתה בגוף וכיולה לגרום אף למוות.
הטיפול המונע הינו הזרקה של חומר המונע התבגרות התולעת. אין המדובר בחיסון בהגדרתו. בשל כך יש לחזור על הזריקה כל חודשיים.
חיסוני חתולים
חיסון משולש - החיסון מקנה הגנה כנגד המחלות הנגיפיות : חתלתלת, קליצי והרפס. החיסון ניתן לראשונה בגיל 8 שבועות. לגורי חתולים יש לתת חיסון חוזר כעבור 4 שבועות. לחתול בוגר, החיסון ניתן אחת לשנה.
· חשוב לחסן גם חתול שאינו יוצא כלל מפתח הבית, כיוון שאנו, בני המשפחה שלו, עלולים להביא עימנו הביתה את גורמי המחלה, באמצעות סוליות נעלינו למשל.
חתלתלת (פאנלוקופניה) – הגורם מחלה הינה נגיף, הפוגע במערכת החיסונית – כולל מח העצם, טחול ובמערכת העיכול.
סימני המחלה – חום גבוה, חוסר תאבון, הקאות, שלשלולים ( לעיתים דמיים), אפתיה ודכאון.
בחתולות בהרות – עלול לגרום להפלה או לפגיעה בעובר.
הנגיף מועבר ע" מגע עם הפרשות חתול חולה.
קליצי – הגורם מחלה הינה נגיף, הפוגע בדרכי הנשימה העליונות של החתול.
סימני המחלה – שיעול, התעטשות וכיבים בפה ובלשון.
במקרים רבים של דלקת פה (סטומטיטיס) בחתולים בוגרים נמצה נוכחות של הנגיף בפה.
הנגיף עמיד לתנאי הסביבה ועשוי להיות מועבר באמצעות משטחים שונים, אירוסול, אבק וקשקשים.
הרפס (FHV) – הגורם מחלה הינה נגיף, הפוגע בדרכי הנשימה העליונות של החתול.
סימני המחלה – שיעול, התעטשות , גודש בדרכי הנשימה, דלקות עיניים, עייפות, חוסר תאבון, דכאון ותמותת גורים צעירים.
לעיתים החתול יהיה נשא ללא כל סימנים והללו יתפרצו רק בשעת סטרסס.
הנגיף מועבר ע"י מגע עם הפרשות חתול חולה, העברה מחתולה הרה לעובריה
חיסון כלבת - מחלת הכלבת עלולה לפגוע גם בחתולים. החיסון לחתולים אינו מחויב על פי חוק. באזורים המועדים להתפרצות מחלת הכלבת מומלץ לחסן את החתול החל מגיל 3 חודשים.
