הקרציה שייכת למחלקת העכבישניים.
כיום מוכרים כ-800 מינים של קרציות.
קרצית הכלב החומה (Rhipicephalus sanguineus) היא הקרציית השכיחה ביותר בעולם בכלל ובארץ בפרט. גודלה כ-2-3 מ"מ, אך לאחר שהיא מוצצת דם, גופה גדל.
נזקי הקרציה - קרצייה עלולה להעביר לחיית המחמד ולנו גורמים מחלה שונים: טפילי דם, חיידקים ווירוסים. אחד המקרים המוכרים והמצערים הינו מותו של האמן מאיר אריאל מקדחת קרציות.
העקיצה עצמה עלולה לגרום נזקים נוספים : כאב, פגיעה בתאבון, תגובה אלרגית, פגיעה מכנית בעור ודלקת עור.
נגיעות גבוהה בקרציות, עלולה לחשוף את הפונדקאי לאנמיה ( אובדן דם), רממת (השרצת רימות זבובים) ולעיתים עלולה אף לגרום לשיתוק (Tick paralysis) ולרעלת קרציות.
מחזור החיים – מחזור החיים של הקרציה הינו גלגול חסר. מחזור החיים כולל את השלבים: ביצה, זחל, נימפה, ובוגר.
אורך מחזור החיים - בין כמה חודשים ועד לכמה שנים. רובו מתקיים בסביבה החיצונית.
הקרציות הבוגרות, גם הזכרים וגם הנקבות עולות על חיית המחמד.
הנקבה, נצמדת לחיית המחמד, באמצעות ההיפּוֹסטוֹם – איבר הנמצא מתחת לפה, באמצעותו היא פוצעת את עור חיית המחמד ומחדירה חומר מונע קרישה וחומר מאלחש. לכן, חיית המחמד לא מגיבה בגירוד, להצמדות הקרציה.
הקרציה נשארת צמודה לחיית המחמד פרק זמן הנע בין מספר ימים ועד שבועיים.
הצמדות זו מתאפשרת הודות לחומר דמוי מלט שהיא מפרישה. חומר זה מדביק את הקרציה לעור, כך שהיא צמודה בחוזקה וקשה לנתק אותה.
עם הגיע הקרציה לגודל הרצוי, שהינו עד פי 5 מגודלה המקורי, היא ניתקת מגופה של חיית המחמד ונושרת לקרקע. שם במקום מוסתר היא מטילה ביצים ומתה.
נקבה אחת יכולה להטיל כ- 5,000 ביצים!
מהביצה בוקעת הנִימְפָה – קרציה צעירה, הדומה בצורתה לקרציה הבוגרת, אך קטנה ממנה משמעותית. הקרציה הצעירה עוברת מספר שלבי התבגרות עד שהופכת לקרציה בוגרת.
כל השלבים הללו מתפתחים על הקרקע,
שם היא ממתינה לבוא הפונדקאי, בעיקר בין שיחים ועשבים גבוהים.
אמצעי ההגנה הטוב ביותר הינו מניעה. אמצעי טיפול רבים משלבים טיפול מונע לפרעושים ולקרציות.
בשוק קיימים אמצעי טיפול שונים: קולרים, תרסיסים, טיפות או כדורים.
התכשירים היעילים ביותר הינם הכדורים הניתנים לפה.
מוזמנים להתייעץ עימנו.