גיארדיה = Giardia lamblia

גיארדיה הינו טפיל חד תאי, השייך לקבוצת השוטונים, בעל תפוצה כלל עולמית וגורם לתחלואת מעיים הן ביונקים והן בעופות.



ל- גיארדיה 2 צורות חיים:


טרופוזואיד – הצורה ה"בוגרת". היא מצוידת בדיסקית הצמדה ובלַקְטינים, בעזרתם הטרופוזואיד נצמד לרירית המעי הדק. מרגע ההצמדות מתחיל הטרופוזואיד להתחלק. כל תא מתחלק ל- 2 תאים שונים – האחד טרופוזואיד נשאר צמוד לדופן המעי והשני – ציסטה, המופרשת בצואה.


ציסטה - הצורה ה"צעירה", חסרה את דיסקית ההצמדה ולכן היא מופרשת בצואה. זוהי צורת החיים העמידה של הטפיל. הציסטה יכולה לשרוד בתנאי יובש, חום וקור. היא מסוגלת לשרוד חודשים בסביבה. במיוחד במאגרי מים. הציסטה הופכת לטרופוזואיד בוגר רק לאחר בליעה על ידי מארח מתאים.


התפתחות המחלה -

ההדבקה הינה פקו – אוראלית = מהצואה לפה (בדומה לגורמי מחלה נוספים כמו הפטיטיס, כולרה, ותולעים, העוברים בצורה שכזו). ההדבקה יכולה להתרחש הן בעקבות מגע ישיר עם צואת בעלי חיים נגועים והן בעקבות שתיית מים מזוהמים בהם מצויות ציסטות.

הציסטות נבלעות והופכות לטרופוזואידים בוגרים. הללו מתרבים במעי הדק העליון, ניזונים מתאי הרירית, וגורמים לה הרס. הדבר פוגע ביכולתו של המעי לספוג חומרי מזון שונים, בעיקר שומנים וחומרים המומסים בהם.

סימני המחלה בכלבים וחתולים -

גורי הכלבים והחתולים והמבוגרים הסובלים מכשל חיסוני, רגישים יותר להדבקה.

גם חתולים וכלבים המוחזקים בצפיפות ובתנאי עקה, כמו תחנות הסגר, כלביות, חתוליות ובעמותות השונות, חשופים יותר לסכנת הדבקות בטפיל.

המחלה יכולה להופיע בעוצמות שונות כתלות בכמות הציסטות שנבלעה.

זמן הדגירה בכלב – מרגע הבליעה ועד להפרשת ציסטות 5-12 ימים. בחתול – 5-16 ימים.


* מחלה תת קלינית - ללא סימנים קליניים. אזי הם הופכים לנשאים שמפיצים את המחלה ומהווים סכנה לבעליהם ולסביבתם.


* מחלה תת אקוטית -המחלה מתונה. ניתן לראות שלשול, אובדן משקל וירידה בתיאבון. מרקם הצואה נע בין צואה רכה לשלשול נוזלי. עם הופעת נוגדנים, המחלה חולפת ללא טיפול.


* מחלה אקוטית - שלשול פתאומי נוזלי חמור, המחייב טיפול. השלשול מסריח, לעיתים עם ריר וקצף שמנוני. לעיתים עם גוון ירקרק ולעיתים עם ריר ו/או דם.

השלשול עלול להמשך מספר שבועות ולהפוך לכרוני או להופיע לסירוגין. הצואה שומנית. מרקם הצואה נעבין צואה רכה לנוזלית, לעיתים עם גוון ירקרק ולעיתים עם ריר ואו דם.

לעיתים מופיעות גם הקאות.

המחלה לא מלווה בדרך כלל בחום, אבל מופיעה ירידה בפעלתנות וירידה במשקל.

במקרים חמורים, המחלה עלולה להסתיים במוות, אם כי זה, מתרחש לעיתים נדירות.


סימני המחלה באנשים:

שיעורי התחלואה הגבוהים ביותר נמצאו בקבוצת הגיל 0-4 ואצל אנשים הסובלים מכשל חיסוני.

ילדים נוטים להדבק בגיארדיה יותר, בהשוואה למבוגרים, הן בשל העובדה שמערכת החיסון שלהם פחות מפותחת ובעיקר כיוון שהם מקפידים פחות על היגיינה.

בארה"ב נמצא כי גיארדיה היא הגורם מס’ אחד לשלשולים בילדים.

תקופת הדגירה נמשכת 1–2 שבועות.

לאחר מכן המחלה יכולה להופיע בעוצמות שונות:


מחלה תת קלינית - ללא סימנים קליניים.

אבל הנשאים מפרישים את הציסטות בצואה ועלולים להוות גורם מדביק לאחרים.


מחלה קלינית – הסימנים העיקריים הינם סימני מערכת העיכול ויכולים להמשך מספר שבועות.

בכ- 25% מהמקרים מתפתחת מחלה כרונית העשויה להמשך כ-6-7 חודשים.

הסימנים כוללים:

שלשולים מרובים, לרוב בעלי מרקם שומני (לעיתים גם עם סימני ריר או דם בצואה),

בחילה

חוסר תאבון

כאבי בטן, נפיחות, גזים מרובים (בריח חריף ואופייני)

ירידה במשקל

לעיתים רחוקות יופיעו גם הקאות.

במקרים קשים, הטפיל גורם לדלקת ברירית המעי ובעקבותיה - לנזק לדופן המעי (לווילי). כתוצאה מכך - נפגע כושר ספיגת מזון של המעי.


בעקבות זאת, עלולים להופיע סיבוכים כגון:

· מחסור בוויטמינים A, B12וחומצה פולית.

· אי סבילות ללקטוז. רגישות זו יכולה לחלוף עם ההחלמה אך עלולה להיוותר קבועה.

· תסמונת המעי הרגיז (Irritable Bowel Syndrome) ו- תסמונת תשישות כרונית (chronic fatigue syndrome)

סימנים נדירים נוספים הינם התפתחות תגובה אלרגית היכולה להתבטא בגירוד, דלקת עיניים ואלרגיה למזון.


אבחון המחלה בכלבים וחתולים:

ניתן לחשוד בהדבקה בגיארדיה על סמך ההיסטוריה והקליניקה של השלשול של בעל החיים – היכן שהה קודם להופעת השלשול והרכב השלשול.

שיטות מדויקות יותר הינן:

· בדיקת צואה – הן במשטח צואה ישיר והן לאחר מבחן הפצה.

באם מאתרים את הציסטות האופייניות, האבחנה ברורה. אך – הפרשת הציסטות (בדומה להפרשת טפילים אחרים בצואה) עשויה להתרחש לסירוגין. הווה אומר – לא בכל יום ניתן למצוא אותן בצואה.

· בדיקה סרולוגית, בה מאתרים את האנטיגנים האופייניים לגיארדיה. שיטה זו מאפשרת קבלת תשובה מהימנה בתוך דקות ספורות.


טיפול בכלבים וחתולים:

הטיפול מותאם למצבה של חיית המחמד ומשלב טיפול תרופתי -

· טיפול אנטיביוטי - מטרונידזול

· תרופות אנטיפרזיטריות כגון אלבנדזול ופנבנדזול.

לעיתים יש לתת טיפול משולב בשתי התרופות.

המדובר בתרופות בעלות טעם מריר, כך שלמען החתולים שבחבורה, פותחו תכשירים וטרינריים בעלי טעימות גבוהה יותר.

משך הטיפול 3-10 ימים.

· טיפול תזונתי תומך - מזון המועשר בסיבים מסיסים, אלקטרוליטים, ויטמינים מקומפלקס B ונוגדי חמצון.

מטרות המזון התומך –

לווסת את זמן מעבר המזון במעי.

לספק את חומרי המזון שספיגתם במעיים נפגעה.

התוספים האנטיאוקסידנטים מגנים על דופן המעי.

· במקרים הקשים יש צורך להוסיף גם טיפול תומך, הכולל מתן נוזלים.

מומלץ לבצע בדיקת צואה חוזרת, 2-4 שבועות לאחר סיום הטיפול, כדי לאשש את הצלחת הטיפול.


מניעה

גם עבורנו וגם עבור חיית המחמד שלנו - קודם כל – להקפיד על שטיפת ידיים!

להרחיק זבובים מסביבת האוכל שלנו.

את צואת בעל החיים יש לסלק מיד, כיוון שהציסטות מדבקות כבר מרגע הפרשתן בצואה.

כדי להפטר מהציסטות המצויות ע"ג חיית המחמד שלנו – חשוב לרחוץ אותם באופן סדיר (יותר פשוט בכלבים).

וכדי לפגוע בסיכויי ההישרדות של הציסטות -

יש לדאוג לסביבת מחיה יבשה של בעלי החיים, כיוון ששרידות הציסטות בסביבה יבשה, נמוכה יותר.

מומלץ לחטא את הסביבה באמצעות אקונומיקה או ליזול.

9 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

ברוצלה בכלבים

ממש לאחרונה, לראשונה בישראל, אובחנה המחלה בבתי גידול, בצפון ארץ. הגורם למחלה – הינו החיידק ברוצלה קאניס, שהינו חיידק תוך תאי. עד לחודש האחרון, לא אובחן החיידק בארץ בכלבים ! הבעיה הגדולה הינה העובדה כי

צור/י קשר לתאום ביקור

טלפון

כתובתנו

אגוז 20 כוכב יאיר

שעות פתיחה

שעות עבודה

ימי ו' וערבי חג

09:00 - 16:00

ימי א' - ה'

09:30 - 19:30

יש לתאם תור מראש

ברשתות חברתיות

  • Instagram
וייז.png

© כל הזכויות שמורות לד"ר שלומית פרנס

%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%9C%20-%20%D7%A9%D7